פוסט טראומה והחגים: כיצד להתמודד עם טריגרים עונתיים בדרך של ריפוי

פוסט טראומה בחגים
תקופת החגים עלולה להוות אתגר משמעותי עבור אנשים המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). מפגשי משפחה, שינויים בשגרה, ריטואלים דתיים, וציפיות חברתיות גבוהות מהווים טריגרים פוטנציאליים המעוררים תסמיני טראומה. התגובות יכולות לכלול חרדה מוגברת, פלאשבקים, הימנעות, ותחושות ניתוק. אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות משלבות תכנון מוקדם, הצבת גבולות בריאים, טכניקות ויסות רגשי, ושימוש בעקרונות 12 הצעדים כמו "יום אחד בכל פעם" וקבלת תמיכה.

ניווט מהיר בעמוד

עבודה עם הילד הפנימי מאפשרת ריפוי חוויות חג טראומטיות מהעבר ויצירת זיכרונות חדשים חיוביים

החגים כתקופה של אתגרים ואפשרויות

תקופת החגים בישראל מייצגת עבור רבים זמן של שמחה, התחדשות וחיבור משפחתי. אולם, עבור אנשים המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), תקופה זו יכולה להיות רצופה באתגרים ייחודיים. הריטואלים, המפגשים המשפחתיים, והציפיות החברתיות עלולים לשמש כטריגרים שמעוררים זיכרונות טראומטיים ומחריפים תסמינים.

"החגים מייצגים צומת ייחודי של אינטנסיביות רגשית, שינויים בשגרה, ולחץ חברתי," מסביר בני יעקב, שותף ומייסד בטריותרפיה. "עבור אנשים שחוו טראומה, התמהיל הזה יכול להיות סוער במיוחד, אך גם טומן בחובו הזדמנויות לריפוי."

הבנת המנגנונים שבהם החגים מעוררים תגובות טראומטיות, לצד פיתוח אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות, יכולה לסייע לא רק בהפחתת הסבל אלא אף בהפיכת תקופת החגים להזדמנות של צמיחה והחלמה.

מדוע החגים מעוררים טראומה: הבנת המנגנונים

מספר גורמים ייחודיים הופכים את תקופת החגים לזמן מאתגר במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם PTSD. החגים מזמנים מפגשים משפחתיים שלעיתים מעלים זיכרונות כואבים, במיוחד אם הטראומה התרחשה במסגרת המשפחה. אינטראקציות עם קרובי משפחה שהיו מעורבים בטראומה, או שלא העניקו תמיכה בזמן הטראומה, יכולות להוביל להצפה רגשית.

הריטואלים, הריחות, הטעמים והצלילים של החגים יכולים לשמש כטריגרים חושיים ישירים לזיכרונות טראומטיים. המוח הטראומטי קושר בין חוויות חושיות לבין אירועים כואבים מהעבר, ותקופת החגים עשירה בגירויים חושיים ייחודיים.

נוסף על כך, הפער בין הציפייה החברתית "להיות שמח" בחגים לבין המציאות הרגשית של אדם עם PTSD יכול ליצור מצוקה נוספת. תחושת הבושה או האשמה על "קלקול השמחה" מעצימה את הקושי.

"להיות בחדר מלא אנשים שמחים בזמן שאתה מרגיש מנותק ומוצף היא חוויה קשה במיוחד," מסביר בני יעקב. "שינויים בשגרה היומיומית, שכיחים בתקופת החגים, עלולים להגביר את התחושה של חוסר שליטה - תחושה שהיא גורם מכריע בטראומה."

פוסט טראומה בחגים ובמפגשים מורכבים

פוסט טראומה בחגים ובמפגשים מורכבים

זיהוי טריגרים ספציפיים בחגים ישראליים

כל חג נושא עימו מערך ייחודי של אתגרים וטריגרים פוטנציאליים. בראש השנה ויום כיפור, חשבון נפש ובחינת העבר עלולים לעורר זיכרונות טראומטיים, והציפייה לסליחה ומחילה יכולה להיות מורכבת עבור נפגעי טראומה בינאישית. בסוכות, התחושה של זמניות ואי-יציבות יכולה להדהד תחושות של חוסר ביטחון, והאירוח המוגבר והצפיפות עלולים להיות מציפים.

בפסח, העיסוק ב"יציאה מעבדות לחירות" יכול להיות טעון עבור אנשים שחשים עדיין "כלואים" בטראומה, וההגדה וסיפור יציאת מצרים עוסקים באלימות ובסבל, מה שעלול לעורר תגובות. באופן כללי, הנוכחות המוגברת של אלכוהול במפגשים משפחתיים, העומס הכלכלי והלוגיסטי, והפרעות בשינה ובשגרה הרגילה מהווים אתגרים משמעותיים.

זיהוי מוקדם של הטריגרים הספציפיים המשפיעים עליכם הוא צעד ראשון חיוני בבניית אסטרטגיית התמודדות אפקטיבית.

אסטרטגיות התמודדות מבוססות 12 צעדים

עקרונות שיטת 12 הצעדים מציעים מסגרת אפקטיבית במיוחד להתמודדות עם האתגרים שמציבים החגים. עיקרון "לחיות רק להיום" הוא כלי חיוני במיוחד בתקופת החגים. במקום לחשוש מכל תקופת החגים, התמקדות ביום הנוכחי, ואפילו בשעה הנוכחית, יכולה להפחית חרדה ולהגביר תחושת מסוגלות.

"כשאדם עם PTSD חושב על שבוע שלם של אירועי חג, הוא עלול להיות מוצף," מסביר חנן סלוק. "חלוקת האתגר לחלקים קטנים ומנוהלים, בדיוק כפי שמלמד אותנו העיקרון של 'יום אחד בכל פעם', מאפשרת להתמודד באופן אפקטיבי הרבה יותר."

תפילת השלווה מציעה מסגרת להבחנה בין מה שניתן לשנות (בחירת אירועים, משך הביקורים, הצבת גבולות) לבין מה שלא (תגובות אחרים, מסורות משפחתיות עמוקות, הציפיות החברתיות הכלליות).

אסטרטגיות התמודדות בחגים

אסטרטגיות התמודדות בחגים

אחד העקרונות המרכזיים ב-12 הצעדים הוא התמיכה ההדדית. בתקופת החגים, תמיכה זו חיונית במיוחד דרך קשר תכוף יותר עם המלווה האישי (ספונסר), השתתפות בפגישות קבוצתיות, ויצירת "קו חם" עם אדם תומך שאפשר להתקשר אליו ברגעי משבר.

מושג הכניעה ב-12 הצעדים מציע תובנה חשובה: "הכניעה היא למעשה דרך לשחרור," מסביר בני יעקב. "כשאנחנו מפסיקים להיאבק במציאות ובצרכים שלנו, אנחנו משתחררים מהסבל הנוסף שמייצרת ההתנגדות."

אווירת חג קושי למתמודדי פוסט טראומה

אווירת חג קושי למתמודדי פוסט טראומה

כלים מעשיים להתמודדות עם טריגרים בחגים

תכנון מוקדם יכול להפחית משמעותית את הלחץ והחרדה. זה כולל הגדרה מראש של דרכי יציאה ממצבים מציפים, בחירת זמני הגעה ועזיבה שמפחיתים חשיפה למצבים קשים, ושיחה מקדימה עם בני משפחה תומכים לגבי הצרכים והמגבלות.

הצבת גבולות בריאים היא מיומנות חיונית במיוחד בתקופת החגים. זה כולל הכרה בזכות לסרב להזמנות או לדרישות מבלי להרגיש צורך להצטדק, הגדרה מראש של משך הביקורים, והצבת גבולות ברורים לגבי נושאי שיחה שעלולים להיות מציפים.

מיומנויות ויסות רגשי הן כלי חיוני להתמודדות עם רגעים קשים. טכניקות כמו נשימות מעגליות, עיגון במציאות, והפוגות מתוכננות להתאווררות ולמנוחה מהגירויים החברתיים יכולות לעזור בניהול רגעי הצפה.

טכניקות מיינדפולנס יכולות לסייע בזיהוי מוקדם של סימני הצפה ובהרגעה עצמית. סריקת גוף מודעת, מציאת נקודות עוגן במרחב, והפניית תשומת לב למערכת העיכול (בשל הקשר ההדוק בין מערכת העיכול למערכת העצבים) יכולות לשמש כמערכת התראה מוקדמת.

עבודה עם הילד הפנימי בתקופת החגים

התמודדות עם הילד הפנימי בתקופת החגים

התמודדות עם הילד הפנימי בתקופת החגים

החגים מעוררים לעיתים קרובות זיכרונות ילדות, חלקם כואבים ומורכבים. עבודה עם הילד הפנימי יכולה להיות משמעותית במיוחד בתקופה זו.

"חוויות חג שליליות מהילדות יוצרות 'תבנית רגשית' שממשיכה להשפיע עלינו גם בבגרות," מסביר חנן סלוק. "כשאנחנו מזהים את התבנית ונותנים מקום לכאב של הילד הפנימי, אנחנו יכולים להתחיל לשחרר אותה."

העבודה עם הילד הפנימי כוללת זיהוי אירועי חג ספציפיים שהיו טראומטיים או כואבים, הכרה בצרכים שלא קיבלו מענה באותם אירועים, ויצירת דיאלוג עם הילד הפנימי שמאפשר לו לבטא רגשות שהודחקו.

העבודה עם הילד הפנימי מאפשרת גם יצירת חוויות חדשות, דרך שאילת הילד הפנימי מה היה רוצה לחוות בחגים, יצירת מסורות חדשות שעונות על הצרכים הרגשיים האמיתיים, וחגיגה מכוונת של "נצחונות קטנים" והתקדמות בתהליך ההחלמה.

בזמן אירועי חג, דיאלוג פנימי מודע עם החלקים השונים באישיות יכול לסייע בזיהוי כאשר הילד הפנימי מרגיש מאוים או מפוחד, באישור הרגשות שלו, ובהרגעה וביטחון מהחלק הבוגר והמטפל.

תרגול מיינדפולנס לפני ההתכנסות

תרגול מיינדפולנס לפני ההתכנסות

טבלת טריגרים ואסטרטגיות התמודדות לחגים

טריגר נפוץ בחגים תגובות אפשריות אסטרטגיות התמודדות
מפגשים משפחתיים גדולים חרדה, תחושת הצפה, דריכות יתר הגדרת גבולות זמן, הפסקות יזומות, איש קשר תומך במפגש
ריטואלים/טקסים דתיים פלאשבקים, תגובות הימנעות מודיפיקציה אישית של הריטואל, עיגון במציאות, בחירה בחלקים המשמעותיים
שינויים בשגרה חרדה, קושי בשינה, עצבנות שמירה על רוטינות מינימליות, טקסי בוקר/ערב קבועים, תכנון יומי
ציפיות לשמחה אשמה, בושה, דיכאון שיתוף עם אדם תומך, תיאום ציפיות מראש, הכרה בלגיטימיות של מנעד רגשי מלא
ארוחות משפחתיות חרדה, תחושת לכידה ישיבה קרוב ליציאה, "מילת קוד" עם אדם תומך, הגעה ברכב עצמאי
שיחות על נושאים טעונים כעס, אי-שקט, הימנעות הכנת נושאי שיחה חלופיים, משפטי גבול מוכנים, יציאה זמנית לעת הצורך

חגים כהזדמנות לצמיחה והחלמה

תקופת החגים, עם כל האתגרים שהיא מציבה, מהווה גם הזדמנות ייחודית לצמיחה והחלמה עבור אנשים המתמודדים עם PTSD. ההבנה העמוקה של הטריגרים, לצד אסטרטגיות התמודדות מבוססות, יכולה להפוך את החוויה ממאיימת למעצימה.

"החגים מזמנים לנו אתגרים, אך גם הזדמנויות," מסכם בני יעקב. "כאשר אנו ניגשים אליהם בגישה מודעת ומצוידים בכלים מתאימים, אנו יכולים לא רק לשרוד אותם, אלא ממש להשתמש בהם כקרקע לצמיחה וריפוי."

זיהוי טריגרים בחגים

זיהוי טריגרים בחגים

הצעדים הבאים

תוכנית להתחיל בבניית תוכנית התמודדות אישית עם אתגרי החגים:

  1. יצירת יומן טריגרים - התחילו לתעד אילו סיטואציות או אלמנטים בחגים מעוררים תגובות טראומטיות אצלכם
  2. פיתוח "ארגז כלים" אישי - בחרו 3-4 טכניקות התמודדות שנראות לכם מתאימות במיוחד
  3. שיחה עם מעגל תמיכה - שתפו לפחות אדם אחד קרוב בחששות ובתוכניות שלכם לחגים
  4. חיבור לתמיכה מקצועית - תקופת החגים היא זמן מתאים במיוחד לחיזוק הקשר עם גורמי תמיכה מקצועיים

מרכז טריותרפיה מציע תמיכה וליווי מקצועי בהתמודדות עם PTSD ואתגרי החגים, באמצעות שילוב ייחודי של עקרונות 12 הצעדים ועבודה עם הילד הפנימי.

שאלות על מתמודדי פוסט טראומה בחגים

יש לכם שאלות נוספות? השאירו פרטים בטופס ואנחנו נחזור אליכם.

הסבר פשוט ויעיל למשפחה מתחיל בהצהרה ברורה וישירה על הצרכים, ללא הצטדקות מוגזרת. מומלץ להתמקד בפתרונות ולא בבעיות – במקום "אני לא יכול לשבת ליד דוד משה כי זה מעורר לי חרדה", אפשר לומר "אני אשמח לשבת ליד סבתא, זה יעזור לי להרגיש בנוח". חשוב לזהות בני משפחה תומכים שיכולים לסייע, ולשתף אותם לפני האירוע.

האשמה נובעת לעיתים קרובות מהקונפליקט הפנימי בין הרצון לרצות אחרים לבין הצורך לשמור על עצמנו. כשאנחנו מבינים שדאגה עצמית אינה אנוכיות אלא אחריות, האשמה מתחילה להתפוגג.

הימנעות מוחלטת מאירועי חג אינה מומלצת כאסטרטגיה ארוכת טווח, שכן היא מחזקת את מעגל ההימנעות שמאפיין PTSD ועלולה להגביר בדידות ובידוד. במקום זאת, גישה מדורגת ומבוקרת עדיפה – התחילו באירועים קטנים יותר או לזמן מוגבל, עם תוכנית יציאה ברורה ואדם תומך. זכרו את עקרון "יום אחד בכל פעם" – לא צריך להחליט עכשיו על כל אירועי החג, אלא להתמקד באירוע הבא בלבד.

במסע ההחלמה מטראומה, האתגר הוא למצוא את האיזון בין הגנה עצמית לבין צמיחה והתרחבות. הימנעות מלאה אמנם מגינה, אך גם מונעת הזדמנויות לריפוי וחיבור מחדש.

כשטקס חג מהווה טריגר ישיר לטראומה, ניתן להשתמש בגישה בת שלושה שלבים: מודיפיקציה – שינוי מכוון של אלמנטים בטקס כדי להפחית את עוצמת הטריגר; חיבור מחדש למשמעות – מציאת פרשנות חדשה ואישית למשמעות הטקס שאינה קשורה לטראומה; ונוכחות הדרגתית – חשיפה מבוקרת בהדרגה לטקס, תוך שימוש בטכניקות ויסות רגשי וליווי של אדם תומך.

לעיתים, יצירת "טקס מתקן" אישי יכולה להיות משמעותית במיוחד. זהו טקס שנבנה במיוחד עבורכם, המשלב אלמנטים מהמסורת המקורית אך מותאם לצרכים הרגשיים שלכם ומשרת את תהליך הריפוי.

עזרה לילדים שחוו טראומה להתמודד עם החגים מתחילה ביצירת תחושת ביטחון ועקביות – הכנה מראש, הסבר ברור על התוכנית, ושמירה על רוטינות מוכרות גם בתוך שינויי החג. הקשיבו לחששות הילד ללא שיפוטיות ואשרו את רגשותיו. אפשרו לילד בחירה ושליטה בהיבטים מסוימים של החג, כמו איזה בגד ללבוש או איזה תפקיד למלא בטקס.

ילדים שחוו טראומה זקוקים לאיזון עדין בין ביטחון ליציבות מחד, לבין הזדמנויות להעצמה ולחוויית מסוגלות מאידך, החגים, כאשר מנוהלים בתשומת לב, יכולים לספק הזדמנויות נפלאות לבניית זיכרונות מתקנים.

התמודדות עם פלאשבק במהלך אירוע חג דורשת טכניקת "עיגון" מיידית להחזרת המודעות להווה: שימוש בחושים (מגע באובייקט בעל מרקם מובחן, ריח חזק, או טעם בולט), נשימות איטיות ועמוקות תוך ספירה, ושימוש במשפטי עיגון ("אני בטוח/ה כרגע, אני בשנת 2025"). לאחר השגת יציבות ראשונית, מומלץ לצאת למקום שקט ומוגן להמשך התייצבות.

אם אפשרי, שיתוף אדם תומך ומודע לסיטואציה יכול לסייע מאוד. תכנון מראש של תגובה לפלאשבק עם אדם קרוב יכול להפחית חרדה ולהקל על ההתמודדות אם המצב אכן מתרחש.

שיתוף ילדים בקשיים סביב החגים צריך להיות מותאם לגיל, בשפה פשוטה ומרגיעה, ותוך הדגשת הפעולות שננקטות להתמודדות. לילדים צעירים, הסבר בסיסי כמו "לפעמים אמא צריכה מנוחה בחגים כי יש הרבה רעש ואנשים" מספיק. חשוב להדגיש שהקושי אינו באשמתם, ולהימנע מהטלת אחריות רגשית על הילד לדאוג להורה.

שיתוף מותאם עם ילדים יכול להיות הזדמנות חינוכית חשובה, זו דרך להראות לילדים שגם מבוגרים מתמודדים עם קשיים רגשיים, ושאפשר לדבר על רגשות ולמצוא דרכים בריאות להתמודד איתם.

מדיניות Cookies

באתר זה נעשה שימוש בטכנולוגיות איסוף מידע כגול Cookies, לרבות על ידי צדדים שלישיים, כדי לספק לך חוויית גלישה טובה יותר וכן למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לכך, למידע נוסף בנושא ואפשרות לנהל את השימוש באמצעים אלו, ראו את מדיניות הפרטיות.

דילוג לתוכן