בכל ליל סדר, הילד הצעיר בבית קם ושואל ארבע שאלות. "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" אבל יש ילד נוסף בחדר שאף אחד לא רואה. הוא לא יושב ליד השולחן, הוא יושב בתוכנו. הילד הפנימי, זה שגדל במשפחה שבה השאלות לא נשאלו, הרגשות לא דוברו, והחירות הייתה מילה מההגדה ולא חוויה בבית. הילד הזה מחכה כל שנה שמישהו ישאל אותו ארבע שאלות אחרות: "מה הרגשת?", "מה היית צריך?", "למה לא סיפרת?", ו"מה אתה צריך עכשיו?" פסח מספר על יציאה מעבדות לחירות, אבל עבור ילדים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות, העבדות אינה במצרים אלא בדפוסים שנלמדו בילדות. והחירות אינה חד-פעמית אלא מסע מתמשך של החלמה.