האם הטובה דיה: הקונספט המהפכני של ויניקוט ויישומו בשיטת 12 הצעדים

הקדמה: מעבר לשלמות – אפקטיביות מול מושלמות בטיפול הנפשי

האם הטובה דיה הוא אחד הקונספטים המשפיעים ביותר בפסיכואנליזה המודרנית, שפיתח דונלד ויניקוט (עצמי האמיתי עצמי כוזב), פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר ילדים בריטי שחי בין השנים 1896-1971. מניסיוננו בטריותרפיה, אנו רואים כיצד קונספט זה ממשיך להיות אחד הרעיונות המשפיעים ביותר על פסיכותרפיה בעידן המודרני ורלוונטי במיוחד לטיפול בהתמכרויות. בניגוד למודלים טיפוליים מסורתיים המתמקדים במושלמות, גישתו של ויניקוט מדגישה את האותנטיות, האנושיות וההכרה במגבלות – עקרונות המהווים את הבסיס גם לשיטת 12 הצעדים.

במאמר זה, בני יעקב וחנן סלוק, מייסדי טריותרפיה, מציגים ניתוח מעמיק של הקשר בין קונספט "האם הטובה דיה" לבין החלמה מהתמכרויות באמצעות שיטת 12 הצעדים. המודל האינטגרטיבי שפיתחנו בטריותרפיה מחבר באופן ייחודי בין תפיסות פסיכואנליטיות אלו לבין עקרונות 12 הצעדים, ויוצר פרוטוקול טיפולי עם אחוזי הצלחה מרשימים.

הרקע של דונלד ויניקוט: התפתחות קונספט "האם הטובה דיה"

מהפכנות במציאות אנושית: התפתחותו האישית והמקצועית של ויניקוט

ויניקוט נולד ב-7 באפריל 1896 בפלימות', אנגליה, למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. ילדותו התאפיינה במתח בין תחושת אהבה ותמיכה לבין השפעת מצבה הנפשי של אמו, שסבלה מדיכאון תקופתי. כפי שמסביר בני יעקב, שותף ומייסד בטריותרפיה: "החוויות האישיות של ויניקוט עם אמו עיצבו את הבנתו העמוקה לגבי הדינמיקה ההורית וחשיבות האותנטיות ביחסים אלו. זוהי תובנה שאנו מיישמים גם בטיפול בהתמכרויות, שם נדרשת הכרה באנושיות ובמגבלות כחלק מתהליך ההחלמה".

בניגוד למאמרים אחרים בתחום, חשוב להדגיש שלימודיו של ויניקוט כללו לא רק רפואה בקיימברידג' אלא גם השפעות משמעותיות מדמויות מפתח בפסיכואנליזה הבריטית:

• ג'יימס סטרקי: שהשפיע על הבנתו העמוקה של תיאוריות פרויד
• ג'ואן ריבייר: שהנחתה אותו בפיתוח גישתו לטיפול בילדים
• מריון מילנר: ששיתפה איתו פעולה בחקר תהליכים יצירתיים בפסיכותרפיה

המורכבות של רשת ההשפעות האינטלקטואליות הזו הובילה את ויניקוט לפתח גישה ייחודית ומורכבת שחורגת מהדיכוטומיה הפשטנית של "טוב" מול "רע" בהורות.

ההגדרה המדויקת של "האם הטובה דיה": מעבר למיתוסים הנפוצים

מה באמת התכוון ויניקוט? ניתוח עומק פסיכואנליטי

בניגוד לפרשנויות פופולריות, קונספט "האם הטובה דיה" אינו רק "אישור" להורות בינונית, אלא תפיסה מורכבת הכוללת מספר רבדים:

1. הסתגלות אקטיבית לצרכי התינוק: בשלבים הראשונים, האם מסתגלת באופן כמעט מושלם לצרכי התינוק.
2. כישלון מדורג ומותאם: בהדרגה, האם מאפשרת "כישלונות קטנים" שמותאמים ליכולת התינוק להתמודד איתם.
3. יצירת מרחב פוטנציאלי: הפער בין הצורך לבין המענה יוצר מרחב התפתחותי שבו התינוק לומד להתמודד עם תסכול ופיתוח עצמיות.
4. הכרה במציאות החיצונית: המעבר מאשליית האומניפוטנטיות אל הכרה הדרגתית במציאות החיצונית.

חנן סלוק, שותף ומייסד טריותרפיה, מדגיש: "מניסיוננו הטיפולי, אנו רואים שהאם הטובה דיה אינה מי שנכשלת פחות, אלא מי שמצליחה להתאים את הכישלונות שלה ליכולת ההכלה המתפתחת של ילדה. בטריותרפיה אנו מיישמים עיקרון זה בעבודה עם מכורים, באמצעות התאמת אתגרי ההחלמה ליכולות המשתנות של המטופל".

מעבר להורות: "הסביבה המחזיקה" והקשר לשיטת 12 הצעדים

מרחב בטוח להתפתחות העצמי האמיתי

ויניקוט פיתח את מושג "הסביבה המחזיקה" (Holding Environment) כמרחב רגשי שמספק ביטחון והכלה, המאפשר התפתחות בריאה של העצמי האמיתי. בעבודתנו המקצועית בטריותרפיה, שמנו לב כי קבוצות לשיטת 12 הצעדים מספקות סביבה מחזיקה דומה עבור מכורים בתהליכי החלמה:

הקבלה עמוקה יותר מהקבלה המסורתית

בעוד שהדיון המסורתי מתמקד בקבלה כללית, בטריותרפיה זיהינו חמישה מנגנונים ספציפיים שבהם קבוצות 12 הצעדים פועלות כ"סביבה מחזיקה":

1. החזקה בזמן רגרסיה רגשית: קבוצות 12 הצעדים מספקות סביבה בטוחה שמאפשרת חזרה רגעית למצבים רגשיים מוקדמים, בדומה ליחסי אם-תינוק.
2. אינטגרציה של העצמי המפוצל: הקבוצה מסייעת לאיחוד מחדש של חלקי העצמי שהתפצלו כתוצאה מטראומה וההתמכרות.
3. תיקון חוויות מוקדמות כושלות: הקבוצה מאפשרת חוויה מתקנת שעשויה לרפא פגיעות מהתקשרות מוקדמת.
4. אפשור הופעת העצמי האמיתי: הסביבה הלא שיפוטית מאפשרת למכור להשיל את "העצמי המזויף" שפיתח לאורך שנות ההתמכרות.
5. מעבר הדרגתי מתלות לעצמאות: בדומה לתהליך של האם הטובה דיה, הקבוצה מספקת תמיכה שמשתנה בהתאם להתפתחות יכולות ההתמודדות של החבר.

כפי שמסביר בני יעקב: "מהתצפיות שלנו בטיפול במאות מטופלים, ראינו ששילוב מכוון של עקרונות ויניקוטיאניים בהנחיית קבוצות 12 הצעדים מגביר משמעותית את יעילות ההחלמה. זוהי ליבת המודל האינטגרטיבי שפיתחנו בטריותרפיה".

הפנים הרבות של הכוח העליון: אלוהים כפי שאני מבין אותו

הקשר העמוק בין "אובייקט מעבר" ל"כוח עליון"

אחד החיבורים המרתקים ביותר בין תיאוריות ויניקוט לבין שיטת 12 הצעדים, שזיהינו דרך עבודתנו בטריותרפיה, הוא הקשר בין "אובייקט מעבר" ל"אלוהים כפי שאני מבין אותו". ויניקוט תיאר אובייקט מעבר (כמו הדובי או השמיכה האהובים) כאובייקט חיצוני שמקבל משמעות פנימית מיוחדת ומשמש כגשר בין העולם הפנימי לחיצוני.

דרך התבוננות מעמיקה בטיפול במכורים בטריותרפיה, שמנו לב שה"כוח העליון" בתוכנית 12 הצעדים פועל בצורה פסיכולוגית דומה – הוא מהווה גשר בין תחושת האונים וחוסר השליטה של המכור לבין היכולת להתמודד עם העולם החיצוני.

חנן סלוק מציין: "התובנה הייחודית שמנחה את הפרוטוקול בטריותרפיה היא ההבנה שתהליך ההחלמה אינו רק ויתור על ההתמכרות, אלא תהליך התפתחותי עמוק בדומה להתפתחות הילד, הכולל את היכולת ליצור קשר בריא עם 'אובייקט מעבר' בצורת הכוח העליון".

המטפל כ"אם טובה דיה": ממושג תיאורטי לפרקטיקה טיפולית

עקרונות מעשיים ליישום בטיפול בהתמכרויות

בטריותרפיה פיתחנו שיטה שמתרגמת את הרעיונות התיאורטיים של ויניקוט לפרקטיקות טיפוליות ספציפיות:

1. נוכחות אותנטית ומדודה

בניגוד לאידיאל המטפל ה"ניטרלי", גישתנו מדגישה את חשיבות האותנטיות המדודה של המטפל. מניסיוננו הקליני בטריותרפיה, ראינו שמטפלים שמאזנים בין גבולות מקצועיים לבין ביטוי עצמי אותנטי מצליחים יותר ביצירת ברית טיפולית עם מכורים.

2. התאמת "הכישלונות" הטיפוליים

מטפלים בשיטת טריותרפיה לומדים לזהות את הרגעים שבהם "כישלון מדוד" בטיפול (כמו אי-היענות מיידית לצרכי המטופל) יכול לשמש כקטליזטור להתפתחות.

3. איזון בין החזקה לשחרור

הגישה שלנו כוללת טכניקות ספציפיות לאיזון בין "החזקה" רגשית של המטופל לבין עידוד הדרגתי לעצמאות.

4. עבודה עם העברה והעברה-נגדית

בני יעקב מסביר: "המודל האינטגרטיבי שלנו מתייחס לתהליכי העברה בטיפול כהזדמנות לחוויה מתקנת. הנחיית הצוות שלנו כוללת מודעות לאופן שבו המטפל עשוי להיחוות כ'אם טובה דיה' ואיך לנצל זאת בצורה תרפויטית".

חמישה הבדלים מהותיים בין מודל "האם הטובה דיה" ליישומיו המסורתיים בטיפול

הערכה ביקורתית של המודל

בעבודתנו בטריותרפיה, זיהינו חמישה הבדלים מהותיים בין המודל המקורי של ויניקוט לבין יישומיו המסורתיים בטיפול בהתמכרויות:

1. התייחסות דינמית מול סטטית: בעוד שיישומים מסורתיים מתייחסים ל"אם הטובה דיה" כמודל סטטי, המודל המקורי מדגיש את ההשתנות הדינמית של התגובות ההוריות לאורך זמן.
2. כישלון מכוון מול כישלון כפשרה: לעתים קרובות מפרשים את המודל כאישור לכישלון מתוך פשרה, בעוד שויניקוט התייחס לכישלונות מכוונים ומדודים שמותאמים ליכולות הילד.
3. אובייקטיביות מול סובייקטיביות: המודל המקורי נותן משקל רב לחוויה הסובייקטיבית של הילד, בעוד יישומים רבים מתמקדים בהתנהגות האובייקטיבית של ההורה/מטפל.
4. תהליך מול מצב: ויניקוט ראה את ה"אם הטובה דיה" כתהליך התפתחותי ולא כמצב קבוע.
5. מורכבות מול פשטנות: המודל המקורי כולל הבנה מורכבת של התפתחות הילד, בעוד שרבים מפשטים אותו ל"מספיק טוב" במובן הכללי.

סיפורי החלמה: הכוח של מודל "האם הטובה דיה" בפעולה

עדויות מהשטח: המודל האינטגרטיבי של טריותרפיה משנה חיים

סיפורם של מטופלים רבים בטריותרפיה ממחיש את העוצמה של שילוב עקרונות "האם הטובה דיה" בטיפול בהתמכרויות:

יובל, בן 35, מכור לאלכוהול בהחלמה: "אחרי שנים של טיפולים שדרשו ממני 'שלמות' בהחלמה, הגעתי לטריותרפיה. ההבנה שאני לא צריך להיות 'מושלם' אלא 'טוב דיו' בתהליך ההחלמה שלי, ושהנפילות הקטנות הן חלק מהדרך, שינתה הכל. הקבוצה בהנחיית בני יעקב הייתה המקום הראשון שבו הרגשתי שמחזיקים אותי בדיוק במידה הנכונה – לא יותר מדי ולא פחות מדי."

נועה, בת 42, מכורה לתרופות מרשם: "התובנה המטלטלת ביותר במסלול ההחלמה שלי בטריותרפיה הייתה ההבנה שכמו שאני צריכה להיות 'אמא טובה דיה' לילדי, כך אני צריכה להיות 'טובה דיה' גם לעצמי. המטפלת שלי במרכז היום של טריותרפיה הצליחה ליצור עבורי סביבה מחזיקה שאפשרה לי להתמודד עם הכאב ללא שיפוטיות וללא דרישה לשלמות."

המודל האינטגרטיבי של טריותרפיה: גישה שעובדת

תוצאות מרשימות מהעבודה בשטח

המודל האינטגרטיבי שפיתחנו בטריותרפיה, המשלב בין תיאוריות ויניקוטיאניות לבין עקרונות 12 הצעדים, הוביל לתוצאות טיפוליות מרשימות שראינו בעבודתנו עם מטופלים:

• שיעורי הצלחה גבוהים בהפחתת תסמיני ההתמכרות, הרבה מעל הממוצע בתחום
• תקופת החלמה ארוכה יותר – רוב המטופלים שעוברים את התוכנית המלאה נשארים נקיים לאורך זמן
• שיפור משמעותי בתפקוד החברתי והמשפחתי – עלייה ניכרת במדדי איכות חיים ותפקוד חברתי

חנן סלוק מדגיש: "הניסיון שלנו מראה שהאינטגרציה של תיאוריות פסיכואנליטיות מורכבות עם הפרקטיקה של 12 הצעדים יוצרת מודל טיפולי עוצמתי במיוחד. זהו לא רק טיפול ב'תסמינים' של ההתמכרות אלא עבודה עמוקה על הבסיס הפסיכולוגי שעליו ההתמכרות נבנתה."

סיכום: מהפכה טיפולית שמשנה את פני התחום

קונספט "האם הטובה דיה" של ויניקוט, כפי שהוא מיושם במודל האינטגרטיבי של טריותרפיה, מציע מהפכה של ממש בטיפול בהתמכרויות. המעבר מדרישה לשלמות לקבלה של "טוב דיו" משנה את הדינמיקה הטיפולית ומאפשר תהליכי החלמה עמוקים יותר.

חנן סלוק מסכם: "אנחנו ב'טריותרפיה' גאים להוביל את המהפכה הזו בתחום הטיפול בהתמכרויות בישראל. המודל האינטגרטיבי שפיתחנו מבוסס על ההבנה העמוקה שהחלמה אמיתית אינה התרחקות מההתמכרות בלבד, אלא תהליך של בניית 'עצמי אמיתי' חדש – בדיוק כפי שויניקוט תיאר בעבודתו פורצת הדרך."

10 סיבות שהופכות את טריותרפיה למובילה בתחום הטיפול בהתמכרויות:

1. מודל אינטגרטיבי ייחודי – שילוב מהפכני של תיאוריות פסיכואנליטיות ושיטת 12 הצעדים
2. צוות מומחים מנוסה – בראשות בני יעקב וחנן סלוק, מובילים בתחום הטיפול בהתמכרויות ומייסדי מכללת טריותרפיה
3. פרוטוקול טיפולי ייחודי – המשלב את קונספט "האם הטובה דיה" עם מתודולוגיות מתקדמות
4. שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד – תוצאות מרשימות בהשוואה לשיטות מסורתיות
5. גישה קלינית מעמיקה – המבוססת על ניסיון רב בעבודה עם מטופלים
6. מתודולוגיה הוליסטית – המטפלת בשורשי ההתמכרות ולא רק בתסמינים
7. מעקב ארוך טווח – ליווי המטופלים לאורך זמן
8. קהילת בוגרים תומכת – רשת תמיכה חברתית נרחבת
9. הכשרת מטפלים מקצועית – תוכניות מקיפות להכשרת הדור הבא של מטפלים בהתמכרויות

"כמו שויניקוט לימד אותנו, השאיפה אינה להיות מושלמים, אלא להיות 'טובים דיינו' – זוהי לא רק פילוסופיה טיפולית, אלא מפתח לחיים שלמים ואותנטיים, וזו בדיוק המתנה שאנו שואפים להעניק למטופלינו בטריותרפיה: היכולת לחיות בשלום עם עצמם, טובים דיים, יום אחר יום."

מקורות: המאמר מבוסס על ספרות מקצועית מהמכון הלאומי לבריאות הנפש