מה זו פסיכותרפיה אינטגרטיבית?
המילה "אינטגרטיבית" מגיעה מהשורש "אינטגרציה" - חיבור של חלקים שונים לשלם אחד. בפסיכותרפיה, הכוונה היא לשילוב מושכל של גישות טיפוליות שונות: פסיכודינמית, קוגניטיבית-התנהגותית, הומניסטית, גופנית ועוד. במקום להתחייב לאסכולה אחת ולהתעלם מכל השאר, המטפל האינטגרטיבי בוחר את הכלי המתאים לרגע, לאדם ולבעיה.
זה לא אומר "לעשות קצת מכל דבר" בצורה אקראית. פסיכותרפיה אינטגרטיבית איכותית מבוססת על תיאוריה ברורה שמסבירה איך הגישות השונות מתחברות זו לזו. המטפל לא קופץ בין שיטות כי הוא לא יודע מה לעשות, אלא בוחר בצורה מודעת את הכלי שישרת את המטופל הכי טוב ברגע הזה.
הגישה האינטגרטיבית התפתחה מתוך הכרה בכך שאף אסכולה פסיכולוגית אחת לא מחזיקה בכל התשובות. לכל גישה יש חוזקות וחולשות, ושילוב חכם ביניהן יכול לתת תוצאות טובות יותר מהתמקדות עיוורת בשיטה אחת.
איך התפתחה הגישה האינטגרטיבית?
עד שנות ה-80 של המאה ה-20, עולם הפסיכותרפיה היה מפולג למחנות עוינים. הפסיכואנליטיקאים זלזלו בהתנהגותיים, ההומניסטים ביקרו את שניהם, וכל אסכולה הייתה בטוחה שרק היא מחזיקה באמת. מטפלים היו נאמנים לגישה אחת כמו לדת, ולהשתמש בכלי מגישה אחרת נחשב כמעט לבגידה.
השינוי הגיע כשמחקרים התחילו להראות תוצאות מפתיעות: גישות שונות לחלוטין הגיעו לתוצאות דומות. פסיכולוגים כמו סול גרפילד וברוס וומפולד הראו שמה שמשנה בטיפול הוא לא בהכרח הטכניקה הספציפית, אלא גורמים משותפים כמו איכות הקשר הטיפולי, התאמה בין מטפל למטופל, והאמונה של שניהם בתהליך.
התובנה הזו פתחה את הדלת לחשיבה אינטגרטיבית. אם אין גישה אחת שעובדת הכי טוב לכולם, אולי הפתרון הוא לשלב? מטפלים התחילו לחפש את המכנה המשותף בין הגישות, ולבנות מודלים שמחברים את החוזקות של כל אחת. היום, הגישה האינטגרטיבית היא אחת הפופולריות בעולם, והרבה הכשרות מאמצות אותה כברירת מחדל.
למה לא להסתפק בגישה אחת?
נניח שאדם מגיע לטיפול עם חרדה. מטפל קוגניטיבי-התנהגותי יתמקד בדפוסי החשיבה ובהתנהגויות. מטפל פסיכודינמי יחפש את השורשים בילדות. מטפל הומניסטי יעבוד על קבלה עצמית. מי צודק? כולם. הבעיה היא שכל אחד רואה רק חלק מהתמונה.
אותו אדם עם חרדה אולי צריך גם כלים קוגניטיביים להרגעה מיידית, גם הבנה של מאיפה החרדה מגיעה, וגם עבודה על קבלה עצמית. מטפל שמכיר רק גישה אחת יכול לעזור רק בחלק מהדרך. מטפל אינטגרטיבי יכול ללוות את כל התהליך.
יש גם שאלה של התאמה אישית. מה שעובד לאדם אחד לא בהכרח עובד לאדם אחר. יש אנשים שמגיבים טוב לעבודה קוגניטיבית מובנית, ויש כאלה שצריכים קודם לבנות קשר ולהרגיש מובנים. מטפל אינטגרטיבי יכול להתאים את הסגנון לאדם שמולו.
אילו גישות משלבים?
הגישה האינטגרטיבית יכולה לשלב מגוון רחב של שיטות. הנה כמה מהעיקריות:
גישה פסיכודינמית
מתמקדת בהבנת השורשים של הבעיה, לרוב בילדות ובמערכות יחסים מוקדמות. עוזרת להבין למה אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים, אילו דפוסים לא מודעים משפיעים עלינו, ומה הקשר בין העבר להווה. העבודה עם הילד הפנימי היא דוגמה לכלי פסיכודינמי שמאפשר לרפא פצעים ישנים.
גישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT)
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מתמקדת בהווה: אילו מחשבות גורמות לרגשות שליליים, ואיך אפשר לשנות אותן. היא מציעה כלים מעשיים ומובנים, תרגילים לעשות בין הפגישות, ותוצאות שאפשר למדוד. פחות עוסקת ב"למה" ויותר ב"איך לשנות".
גישה הומניסטית
מדגישה את הקשר הטיפולי, את הקבלה הלא-שיפוטית, ואת האמון ביכולת של האדם לרפא את עצמו כשנותנים לו את התנאים המתאימים. פחות טכניקות ויותר נוכחות, הקשבה עמוקה ואמפתיה.
גישות גופניות וחוויתיות
עובדות עם הגוף ולא רק עם המילים. טראומה, למשל, נשמרת לא רק בראש אלא גם בגוף. טכניקות כמו נשימה, תנועה ומודעות גופנית יכולות לעזור להגיע למקומות שקשה להגיע אליהם דרך שיחה בלבד.
גישות רוחניות ומערכות תמיכה
שיטת 12 הצעדים היא דוגמה לגישה שמשלבת עבודה רוחנית עם תמיכה קבוצתית. היא מציעה מסגרת לחשבון נפש, לקבלת אחריות ולשינוי הדרגתי, ומתאימה במיוחד לאנשים שמחפשים משמעות מעבר לטכניקות.
איך זה נראה בחדר הטיפול? דוגמה מעשית
בואו נראה איך מטפל אינטגרטיבי עשוי לעבוד עם מישהו שמתמודד עם התמכרות לאלכוהול:
בשלב הראשון, המטפל עשוי להשתמש בכלים מהגישה ההומניסטית: להקשיב, לקבל, לא לשפוט. המטופל צריך להרגיש בטוח לפני שאפשר להתחיל לעבוד. אם קופצים ישר לטכניקות, בלי לבנות קשר, הטיפול לא יעבוד.
בשלב השני, אולי יכנסו כלים קוגניטיביים-התנהגותיים: זיהוי טריגרים לשתייה, פיתוח אסטרטגיות התמודדות, עבודה על מחשבות אוטומטיות כמו "אני חייב לשתות כדי להירגע".
בשלב השלישי, המטפל עשוי לחקור את השורשים הפסיכודינמיים: מה הקשר בין ההתמכרות לחוויות ילדות? איזה כאב האלכוהול בא להרדים? הקשר בין הילד הפנימי להתמכרות יכול לחשוף צרכים לא ממולאים שנשארו מהילדות.
במקביל, המטפל עשוי להמליץ על קבוצת תמיכה כמו AA שעובדת בשיטת 12 הצעדים. הקבוצה מספקת משהו שטיפול אישי לא יכול: קהילה של אנשים שמבינים, תמיכה 24/7, ושייכות.
השילוב הזה נותן מענה לכל הרבדים: הרגשי, הקוגניטיבי, ההיסטורי והחברתי. זה מה שהופך את הגישה האינטגרטיבית ליעילה כל כך.
דוגמה נוספת: טיפול אינטגרטיבי בטראומה
אישה בת 35 מגיעה לטיפול עם תסמינים של חרדה, סיוטים וקושי במערכות יחסים אינטימיות. מתברר שהיא עברה התעללות בילדות. איך מטפל אינטגרטיבי יעבוד איתה?
הקשר הטיפולי קודם לכל. לפני כל טכניקה, צריך לבנות תחושת ביטחון. אישה שחוותה בגידה מוקדמת על ידי דמות מטפלת לא תיפתח בקלות. המטפל משתמש בכלים הומניסטיים: סבלנות, קבלה, עקביות, ובניית אמון לאט לאט.
עבודה עם הגוף. טראומה נשמרת בגוף, לא רק בראש. המטפל עשוי להכניס טכניקות גופניות: הארקה, נשימה, מודעות לתחושות גופניות. לפעמים הגוף "זוכר" דברים שהראש חסם, ועבודה עדינה עם התחושות יכולה לעזור לשחרר מתח כרוני.
עיבוד הזיכרונות. כשיש מספיק ביטחון, אפשר להתחיל לעבוד על הזיכרונות הטראומטיים. זה יכול להיעשות דרך שיחה, דרך עבודה עם הילד הפנימי שנפגע, או דרך טכניקות ספציפיות לטראומה. המטרה היא לעבד את מה שקרה בצורה שמאפשרת לחיות איתו בלי שהוא שולט בחיים.
בניית חיים חדשים. טיפול בטראומה הוא לא רק על העבר, הוא גם על ההווה והעתיד. המטפל עוזר למטופלת לבנות מערכות יחסים בריאות יותר, לזהות דפוסים שחוזרים על עצמם, ולפתח תחושה חדשה של עצמי. כאן נכנסים כלים קוגניטיביים ומיומנויות מעשיות.
התהליך הזה יכול לקחת זמן, אבל הגישה האינטגרטיבית מאפשרת להתאים את הקצב והכלים לאדם הספציפי, ולא לדחוף פרוטוקול אחיד שלא מתאים לכולם.
פסיכותרפיה אינטגרטיבית: למי מתאים הטיפול?
הגישה האינטגרטיבית מתאימה במיוחד למצבים מורכבים שלא נכנסים בקלות לקטגוריה אחת. למי מתאימה פסיכותרפיה אינטגרטיבית? בעיקר לאנשים שמתמודדים עם בעיות רב-ממדיות:
התמכרויות הן דוגמה קלאסית. התמכרות היא לא רק בעיה התנהגותית, היא גם סימפטום של כאב עמוק יותר. טיפול שמתמקד רק בהפסקת השימוש בלי לטפל בשורש לא יחזיק לאורך זמן.
טראומה דורשת גם כן גישה רב-ממדית. טראומה משפיעה על הגוף, על הנפש, על מערכות יחסים ועל תחושת המשמעות בחיים. טיפול שמתעלם מאחד הממדים האלה יהיה חלקי.
קשיים במערכות יחסים לרוב קשורים גם לדפוסים מהילדות וגם להתנהגויות בהווה. צריך להבין את ההיסטוריה, אבל גם לתת כלים מעשיים לשינוי.
מצבים של דיכאון או חרדה כרוניים שלא הגיבו לטיפולים אחרים יכולים להרוויח מגישה שמשלבת מספר זוויות במקום לחזור על אותו דבר שכבר לא עבד.
יתרונות הפסיכותרפיה האינטגרטיבית
למה כל כך הרבה מטפלים ומטופלים בוחרים בגישה האינטגרטיבית? הנה היתרונות המרכזיים של פסיכותרפיה אינטגרטיבית:
התאמה אישית אמיתית. במקום להתאים את המטופל לשיטה, הגישה האינטגרטיבית מתאימה את השיטה למטופל. כל אדם מגיע עם היסטוריה, אישיות וצרכים שונים, והמטפל האינטגרטיבי יכול לבחור את הכלים שיעבדו הכי טוב עבורו.
גמישות לאורך התהליך. מה שעובד בתחילת הטיפול לא בהכרח מה שצריך בהמשך. הגישה האינטגרטיבית מאפשרת למטפל לשנות כיוון כשצריך, בלי להרגיש שהוא "בוגד" בשיטה שלו.
טיפול רב-ממדי. בעיות נפשיות הן לעתים רחוקות חד-ממדיות. יש להן היבט רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי, גופני וחברתי. הגישה האינטגרטיבית יכולה להתייחס לכל הממדים האלה, במקום להתמקד רק באחד.
יעילות גבוהה יותר במקרים מורכבים. מחקרים מראים שבמקרים של טראומה מורכבת, הפרעות אישיות והתמכרויות, הגישה האינטגרטיבית מגיעה לתוצאות טובות יותר מגישות ממוקדות.
מניעת תקיעות. כשמטפל מכיר רק גישה אחת, הוא עלול להיתקע כשהיא לא עובדת. מטפל אינטגרטיבי תמיד יכול לנסות זווית אחרת.
טבלת השוואה: גישות טיפוליות שונות
| קריטריון | CBT | פסיכודינמית | אינטגרטיבית |
|---|---|---|---|
| מוקד | מחשבות והתנהגויות בהווה | שורשים בעבר, לא מודע | כל הרבדים לפי הצורך |
| משך טיפול טיפוסי | קצר-בינוני (10-20 פגישות) | ארוך (שנה ומעלה) | משתנה לפי הצורך |
| מבנה | מובנה מאוד, תרגילים | פתוח, אסוציאטיבי | גמיש |
| יעיל במיוחד ל... | חרדות, פוביות, OCD | בעיות אישיות עמוקות | מצבים מורכבים, התמכרויות |
| חיסרון אפשרי | עלול להיות שטחי | עלול להיות ארוך ועמום | תלוי במיומנות המטפל |
חשוב להדגיש: אין גישה "טובה יותר" באופן אבסולוטי. השאלה היא מה מתאים לאדם ספציפי עם בעיה ספציפית. היתרון של הגישה האינטגרטיבית הוא הגמישות להתאים את הטיפול לצרכים המשתנים.
רכיבי המודל האינטגרטיבי של טריותרפיה
| רכיב טיפולי | תפקידו בתהליך | דוגמה מעשית | כלים מרכזיים |
|---|---|---|---|
| שיטת 12 הצעדים | מסגרת ההחלמה, קהילה תומכת, צמיחה רוחנית | השתתפות בקבוצות, עבודה עם חונך, לימוד הצעדים | הודאה, חשבון נפש, תיקון יחסים, עזרה לאחרים |
| עבודת הילד הפנימי | ריפוי טראומות ילדות, הבנת שורשי ההתמכרות | דיאלוג עם הילד הפנימי, בניית הורה אוהב פנימי | מיפוי פצעים, זיהוי הסתתרויות, חיבור מחדש |
| CBT | כלים מעשיים, ניהול משברים, שינוי דפוסי חשיבה | זיהוי טריגרים, אתגור מחשבות, תכנון מניעה | רישום מחשבות, תרגילי חשיפה, מיומנויות התמודדות |
| עבודה גופנית | עיבוד טראומה ששמורה בגוף, הארקה | טכניקות נשימה, מודעות לתחושות גופניות | הרפיה, הארקה, חיבור גוף-נפש |
| מסגרת קבוצתית | שייכות, תמיכת עמיתים, שבירת בידוד | קבוצות תמיכה, קהילת בוגרים, שיתוף בקבוצה | הקשבה, שיתוף, משוב, אחריות הדדית |
הערה חשובה: הטבלה מציגה את המרכיבים בנפרד, אבל בפועל הם משולבים באופן אורגני. לדוגמה, כשעובדים עם הילד הפנימי (רכיב פסיכודינמי), משתמשים גם בכלים מ-CBT לניהול הרגשות שעולים, וגם במסגרת של 12 הצעדים כדי לתת משמעות רוחנית לתהליך.
מה הסכנות של גישה אינטגרטיבית לא מקצועית?
הגישה האינטגרטיבית היא כלי חזק, אבל רק בידיים מיומנות. יש כמה מלכודות שמטפלים לא מנוסים עלולים ליפול אליהן:
אקלקטיות אקראית. לעשות "קצת מזה וקצת מזה" בלי תיאוריה מאחדת זה לא אינטגרציה, זה בלגן. מטפל שקופץ בין גישות בלי סיבה ברורה מבלבל את המטופל ולא באמת עוזר.
חוסר מומחיות. כדי לשלב גישות צריך להכיר אותן לעומק. מטפל שלמד "מבוא ל-CBT" ו"מבוא לפסיכודינמיקה" לא באמת יודע לעבוד באף אחת מהן. אינטגרציה אמיתית דורשת ידע מעמיק במספר שיטות.
התאמה לא נכונה. לפעמים דווקא כן צריך גישה ממוקדת. מישהו עם פוביה ספציפית אולי יקבל את התוצאות הכי טובות מ-CBT מובנה ולא מטיפול ארוך שחופר בילדות.
לכן חשוב לבחור מטפל או הכשרה עם תיאוריה ברורה שמסבירה איך השילוב עובד, ולא רק רשימה ארוכה של "שיטות שאנחנו משתמשים בהן".
המודל האינטגרטיבי של טריותרפיה: שילוב ייחודי בפועל
במכללת טריותרפיה פיתחנו מודל אינטגרטיבי ייחודי שנבנה על בסיס של למעלה מ-30 שנות ניסיון בעבודה עם התמכרויות, טראומה ומערכות יחסים. המודל שלנו משלב שלושה מרכיבים מרכזיים שיחד יוצרים מסגרת טיפולית מקיפה ויעילה.
המרכיב הראשון: שיטת 12 הצעדים כמסגרת ההחלמה
שיטת 12 הצעדים מהווה את עמוד השדרה של הגישה שלנו. השיטה, שפותחה במקור על ידי אלכוהוליסטים אנונימיים לפני כמעט 90 שנה, הוכיחה את עצמה בטיפול בהתמכרויות מכל הסוגים. היא מספקת מסגרת ברורה לתהליך ההחלמה: מהכניעה וההודאה בחוסר האונים, דרך חשבון נפש מעמיק ותיקון מערכות יחסים, ועד לעזרה לאחרים וצמיחה רוחנית.
מעבר לכלים המעשיים, שיטת 12 הצעדים מציעה קהילה תומכת של אנשים שעוברים תהליך דומה, פגישות קבוצתיות שבועיות, וחונכות (ספונסרשיפ) שמספקת ליווי אישי. זהו מרכיב שאי אפשר למצוא בטיפול אישי בלבד, והוא חיוני להחלמה ארוכת טווח.
המרכיב השני: עבודה עם הילד הפנימי לריפוי טראומה
המרכיב השני במודל שלנו הוא העבודה עם הילד הפנימי. גישה זו מבוססת על ההבנה שחוויות ילדות טראומטיות ממשיכות להשפיע עלינו כמבוגרים, לעתים בדרכים שאיננו מודעים להן. הילד הפנימי שנפגע למד להסתתר כדי להגן על עצמו מפני כאב, אבל ההסתתרות הזו קשורה ישירות להתמכרויות ולדפוסים הרסניים במערכות יחסים.
הקשר בין הילד הפנימי להתמכרות הוא אחת התובנות המרכזיות שלנו: התמכרות היא לרוב ניסיון להרדים כאב ישן, לענות על צרכים שלא מולאו בילדות, או לברוח מתחושות בושה עמוקות. העבודה עם הילד הפנימי מאפשרת להגיע לשורש הכאב, לרפא את הפצעים הישנים, ולהשתחרר מהצורך בהתמכרות.
המרכיב השלישי: כלים קוגניטיביים-התנהגותיים ליישום מעשי
המרכיב השלישי הוא שילוב של כלים קוגניטיביים-התנהגותיים שמספקים מענה מעשי להתמודדות יומיומית. השילוב בין שיטת 12 הצעדים ל-CBT מאפשר גם עבודה עמוקה על המשמעות והזהות וגם רכישת כלים קונקרטיים לזיהוי טריגרים, ניהול משברים, ושינוי דפוסי חשיבה הרסניים.
הכלים הקוגניטיביים-התנהגותיים כוללים: זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות, אתגור של אמונות מעוותות, פיתוח מיומנויות התמודדות בריאות, תכנון למניעת הישנות, ועבודה עם כאב רגשי בלי להימנע ממנו או להרדים אותו.
למה השילוב הזה עובד?
חנן סלוק, שותף מייסד בטריותרפיה, מסביר: "הניסיון שלנו מראה שלא מספיק לטפל רק בהתנהגות ההתמכרותית. צריך גם להבין מאיפה היא באה (טראומה), וגם לתת כלים מעשיים להתמודדות (CBT), וגם לספק מסגרת רוחנית וקהילתית (12 הצעדים). כשמשלבים את כל המרכיבים האלה, מקבלים טיפול מקיף שעובד על כל הרבדים."
בני יעקב, השותף המייסד השני, מוסיף: "רוב האנשים שמגיעים אלינו כבר ניסו גישות אחרות שעבדו רק חלקית. מי שניסה רק קבוצת תמיכה חשב 'אין לי את הכלים להתמודד', מי שניסה רק CBT אמר 'זה לא נוגע בשורש', ומי שעשה רק טיפול דינמי הרגיש 'אני מבין אבל לא משתנה'. הגישה האינטגרטיבית עונה על כל הצרכים האלה ביחד."
רוצים לשמוע את בני יעקב וחנן סלוק מסבירים על המודל בעצמם? האזינו לפודקאסט של טריותרפיה, שם אנחנו מדברים לעומק על הגישה האינטגרטיבית ומשתפים סיפורי החלמה.
צרו איתנו קשר ותשמעו על מסלולי ההכשרה שלנו.
איך נראה תהליך טיפולי אינטגרטיבי בפועל? צעד אחר צעד
כדי להבין איך הגישה האינטגרטיבית עובדת בפועל, בואו נעקוב אחר דוגמה של תהליך טיפולי טיפוסי במודל של טריותרפיה:
שלב א': הערכה ובניית קשר (פגישות 1-5)
בפגישות הראשונות, המטפל משתמש בכלים הומניסטיים: הקשבה עמוקה, קבלה לא שיפוטית, ובניית מרחב בטוח. המטרה בשלב זה היא להבין את התמונה המלאה: מהי ההתנהגות הבעייתית, מה ההיסטוריה האישית והמשפחתית, ומה הניסיונות הקודמים לטיפול.
במקביל, המטפל מתחיל להציג את המושגים המרכזיים של שיטת 12 הצעדים ומסביר על הצעד הראשון - הודאה בחוסר האונים. זהו שלב של הערכה אבל גם של התחלת תהליך: המטופל מוזמן להצטרף לקבוצת תמיכה, לפגוש חונך פוטנציאלי, ולהתחיל לתעד את חווייתו.
שלב ב': זיהוי דפוסים וחשיפת השורשים (חודשים 2-6)
ברגע שיש בסיס של אמון והמטופל בהימנעות יציבה, אפשר להתחיל לחפור עמוק יותר. כאן נכנסת העבודה עם הילד הפנימי: "מתי למדת שאתה לא מספיק טוב?" "איזה צרכים לא מולאו לך בילדות?" "מתי הפכת להיות הילד שדואג למבוגרים במקום להיות ילד?"
המטפל משלב טכניקות דינמיות (חקירת העבר), עם כלים חוויתיים (דיאלוג עם הילד הפנימי), ועם מסגרת של 12 הצעדים (הצעד הרביעי - חשבון נפש). זהו שלב אינטנסיבי רגשית, שבו עולים כאב ובושה ישנים, אבל גם תובנות משמעותיות על הקשר בין העבר להווה.
שלב ג': עבודה על השינוי (חודשים 6-12)
ברגע שהשורשים חשופים, אפשר להתחיל לעבוד על שינוי אמיתי. המטפל עוזר למטופל לזהות את הדפוסים החוזרים: "איך הילד הפנימי הפצוע שלך משפיע על הבחירות שלך היום?" "איזה הגנות ישנות כבר לא משרתות אותך?"
המטפל משתמש בכלים קוגניטיביים לאתגר אמונות שליליות על העצמי, בעבודה עם הילד הפנימי ליצירת הורה אוהב פנימי חדש, ובהצעדים הבאים של התוכנית (הצעדים 8-9) לתיקון מערכות יחסים שניזוקו. זהו שלב של בניית עצמי חדש, בריא יותר.
שלב ד': שילוב וחיזוק (חודש 12 ומעלה)
בשלב המאוחר של הטיפול, המטופל כבר לא במשבר אקוטי. הוא בהימנעות יציבה, עבד על הפצעים העמוקים, ורכש כלים להתמודדות. עכשיו המיקוד הוא על שילוב השינוי בחיים: איך לבנות מערכות יחסים אינטימיות ואותנטיות? איך להמשיך לצמוח? איך לעזור לאחרים?
המטפל משמש כמלווה לתהליך זה, עוזר להתמודד עם אתגרים שעולים, ומחזק את המשאבים שהמטופל פיתח. התדירות של הפגישות עשויה לפחות, אבל הקשר והתמיכה נמשכים.
חשוב לציין: לא כל תהליך נראה בדיוק ככה. יש מטופלים שצריכים יותר זמן בשלב מסוים, ויש כאלה שמתקדמים מהר יותר. הכוח של הגישה האינטגרטיבית הוא בגמישות להתאים את העבודה לאדם ולקצב שלו.
מתעניינים בהכשרה בגישה האינטגרטיבית? למדו עוד על תוכנית הלימודים לפסיכותרפיה אינטגרטיבית התלת-שנתית שלנו, או הורידו את הסילבוס המפורט.
לסיכום: הכוח של השילוב
פסיכותרפיה אינטגרטיבית מציעה דרך גמישה ומותאמת אישית לעבודה טיפולית. במקום לדחוף את כל המטופלים לאותו תבנית, היא מאפשרת למטפל להתאים את הכלים לאדם. זה דורש ממטפל ידע רחב, גמישות ויכולת לחשוב בצורה אינטגרטיבית, אבל התוצאות שוות את ההשקעה.
אם אתם מחפשים טיפול שמתייחס לכם כאנשים שלמים ולא כ"מקרה" שצריך לפתור, הגישה האינטגרטיבית עשויה להתאים לכם. ואם אתם חושבים על קריירה בתחום, הכשרה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית תיתן לכם את הכלים לעבוד עם מגוון רחב של אנשים ובעיות.
רוצים לדעת עוד? צרו קשר לשיחת ייעוץ, או האזינו לפודקאסט של טריותרפיה שם מדברים לעומק על הגישה האינטגרטיבית ועל יישומה בעבודה עם התמכרויות, טראומה ומערכות יחסים.
